Page 59 - שביל הזהב לריפוי טבעי
P. 59

‫שביל הזהב לריפוי טבעי‬

‫המחלה החלה בזמן ההיריון‪ .‬הרופאים לא ידעו מדוע אני סובלת‬
‫מכאבי גב ומדוע הוא הולך ומתעקם‪ .‬מובן שבגלל ההיריון לא‬
‫יכלו לעשות צילומי רנטגן‪ .‬לאחר הלידה המצב הידרדר במהירות‪,‬‬
‫והבדיקות הראו שזהו סרטן השד שהתפשט לחוליות הגב ולעצם‬
‫הרגל‪ .‬הסכמתי רק שיוציאו את הגידול מתוך השד‪ ,‬אך סירבתי‬
‫לקבל כל טיפול נוסף‪ ,‬מאחר שראיתי חברה שלי גוססת מטיפול‬
‫כזה‪ .‬אז פנינו כעצתך לשטראוס‪ .‬עברתי תהליך ארוך וקשה של‬
‫החלמה‪ ,‬והנה היום אני בריאה ומגדלת את שני ילדיי ואת תינוקי‬

                                                          ‫בן השנה‪.‬‬
‫כמוך‪ ,‬גם אני חושבת שאסור לשתוק‪ .‬כתבתי לשלושת המומחים‬
‫שטיפלו בי קודם לכן וסיפרתי להם מה עבר עלי מאז שבדקו אותי‪.‬‬
‫הראשון לא ענה לי כלל‪ ,‬וכך פתר לעצמו את הבעיה‪ ,‬למה שיטרח?‬
‫השני‪ ,‬זה אשר ‘הקציב‘ לי שישה שבועות לחיות‪ ,‬ענה שזאת הייתה‬
‫כנראה טעות באבחנה! תשובה כזאת לאחר צילומי רנטגן וביופסיה‬
‫היא חוצפה כפולה — קודם קבע לי גזר־דין מוות על סמך בדיקות‬
‫ברורות‪ ,‬ועכשיו‪ ,‬כדי לתרץ החלמה שאינו מבין אותה הוא מוכן לומר‬
‫כלאחר־יד ‘טעות באבחנה‘‪ .‬באמת‪ ,‬כל הכבוד! השלישי טען שזה‬
‫מקרה של ריפוי ספונטני — ואני אומרת‪ ,‬הללויה‪ .‬מובן שהוא צודק‪,‬‬
‫אלא שהוא לא יודע שאפשר ליצור תנאים המאפשרים ריפוי ספונטני‬

            ‫[הסבר על ריפוי ספונטני ראו בפרק “הגישה הרפואית“]‪.‬‬
‫עד כאן סיפורה של לאה‪ .‬מאותו יום ואילך שיתפנו פעולה בניסיון להביא‬
‫לידיעת הציבור את הנושא‪ ,‬וכך גם התיידדנו‪ ,‬שכן שתינו קורצנו מאותו‬

                                                                ‫החומר‪.‬‬
‫יום אחד‪ ,‬כעבור שלוש שנים‪ ,‬התקשרה אלי לאה מבוהלת‪ ,‬וסיפרה לי שיש‬
‫לה גידול בבטן והיא נכנסת לניתוח‪ .‬חיכיתי במתח ובחרדה לתוצאות‪.‬‬
‫בערב התקשר בעלה להודיע שזה היה היריון מחוץ לרחם והכל בסדר‪ .‬אבן‬
‫נגולה מלבי — אלא שהשמחה הייתה מוקדמת מדי‪ .‬תוך מספר חודשים‬
‫התברר שההורמונים של ההיריון והטראומה של הניתוח גרמו להופעה‬
‫מחדש של המחלה ברגל‪ .‬בניסיון נואש להינצל הסכימה לאה להקרנות‬
‫ברגל‪ .‬ההקרנות פגעו בבלוטות הלימפה ברגל‪ ,‬שהלכה והתנפחה לאט־לאט‬
‫ובהתמדה‪ .‬לאה לא הייתה מוכנה לכרות את הרגל‪ ,‬ועל אף שחלקתי על‬

                                    ‫דעתה‪ ,‬הבנתי בכאב את הרגשתה‪.‬‬
‫יום אחד הודיע לי בעלה על מותה‪ .‬אמנם ידעתי שהדבר צפוי‪ ,‬אך לבי נשבר‬
‫בקרבי‪ .‬איבדתי ידידה ואחות ברוח‪ .‬לא נפגשנו לעתים קרובות‪ ,‬אך היינו‬
‫מאוחדות מכוח הניסיון הקשה והדומה שעברנו ומכוח הדמיון שבאופי‪.‬‬

                   ‫בהלוויה אמר לי בעלה‪“ :‬זכינו בחמש שנים מתנה“‪.‬‬

                                                                                   ‫‪58‬‬
   54   55   56   57   58   59   60   61   62   63   64