Page 57 - שדות הצייד הנצחיים
P. 57

‫חלק שני‪ :‬עיר המועצה העליונה  •  ‪55‬‬

‫הונחו קלסרים ללא סדר‪ .‬גם השולחן הגדול היה מכוסה בהמון‬
                                   ‫תיקיות משרדיות שכאלה‪.‬‬

‫"הללויה‪ ",‬נפלט ממני‪ ,‬תוך מאמץ מודע לאתגר את הפקיד‬
‫להגיב לבואנו‪ .‬מראה המשרד זעזע אותי‪ :‬האם אלה הם קרביה‬
‫של מכונת הענק המשומנת ששירתנו כל חיינו? התחלתי להבין‬
‫שהתגובה שלי כלפי הפקיד ודאי נראתה לו תמימה עד כדי‬
‫פתטיות‪ ,‬הוא לא חסך במאמציו לשדר חוסר נימוס מופגן‪.‬‬
‫אני אדם נוח לבריות בדרך כלל‪ ,‬אולם הפקיד הזה הרגיז אותי‬
‫והתחלתי לצבור חוסר נחמדות קל‪ .‬למילים שאמרתי שיוויתי‬
‫עוקצנות קלה‪" :‬איזה יופי‪ ,‬סוף־סוף רואים כאן מישהו‪ ".‬אלא‬
‫שהשחּתי את הסרקזם שלי על נפש ערלה — הוא התנהג כמו פקיד‬

    ‫מצוי‪ ,‬סוציופת מהסוג שאפשר למצוא בכל משרד ממלכתי‪.‬‬
‫השמנמן הביט בנו במבט מזוגג במשך שניות מספר‪ :‬היתה‬
‫לי תחושה שהוא מנסה למסמר את עליונותו הפקידותית‪ .‬ואז‬
‫השפיל שוב את עיניו בלי לומר מילה‪ .‬שמץ הרוגז שהחל מבעבע‬
‫בי צבר תאוצה ועיני‪ ,‬ששוטטו על השולחן הגדול ללא מטרה‪,‬‬
‫ננעצו לפתע בשלט נחושת קטן שניצב ממש על ידי; באותיות‬
‫קידוש לבנה היה כתוב עליו‪" :‬ממונה" והבחנתי שגם ס' קלטה‬

  ‫אותו בזווית העין — הא‪ ,‬הוא בפירוש משך את תשומת לבה‪.‬‬
‫ס' נפנתה אלי‪ ,‬פתחה את פיה וסגרה‪ ,‬פנתה לעבר הפקיד‬
‫ושוב חזרה והביטה בשלט‪ .‬היה ברור שהיא מתארגנת למשחק‬
‫כלשהו‪ ,‬אך עדיין לא ידעתי מה יהיה אופיו; מובן שהכרתי‬
‫את כישורי המשחק שלה‪ ,‬אבל לו זר היה מביט בה‪ ,‬היה טועה‬
‫לחשוב אותה לנערה צעירה ונפעמת הנפגשת כאן לראשונה‬
   52   53   54   55   56   57   58   59   60   61   62