Page 56 - שדות הצייד הנצחיים
P. 56
• 54שדות הציד הנצחיים
סגורות שאין לדעת לאן הובילו ,ובין דלת אחת לאחרת תיארו
ציורים על לוחות ענק מאורעות היסטוריים כלשהם .מבטינו
בהו בלוחות הענקיים המצוירים ,כשלפתע קלטתי הבהוב
ירוק .היתה זו נורת פלורסנט שדלקה וכבתה לסירוגין ,אולי
כדי לאותת לנו משהו :הצבעתי לעברה ,מהנהן בראשי אל ס'.
"בואי ",מלמלתי" ,קוראים לנו".
גם הדלת הסמוכה להבהוב הירוק נפתחה עוד בטרם
הגענו אליה; הכול כאן צולם ותועד ,והיה תחת פיקוח,
אבל היכן היה הפיקוח עצמו? מה הפלא שהתפתחו בתוכנו
תחושות רדיפה? הם הרי מעולם לא הרפו מהניסיון לבלוש
אחר מעשינו ומחשבותינו ,ובעודי טווה במוחי ספקולציות
אפשריות ,נכנסנו לתוך חדר מרווח ובהיר ובו שולחן גדול
מאוד.
*
"סוף כל סוף ",פלטתי בפזיזות למראה פקיד שמנמן חסר
גיל שישב מאחורי מחשב גדול .מסך המחשב שלו ריחף מעל
השולחן העצום ,מסתייע בזרועות פלדה דקות שנועדו בעת
הצורך להסיעו אל תוך גומחה מיוחדת בקיר .כשנכנסנו הרים
הפקיד את מבטו ,אך מיד חזר ותלה אותו במסך המחשב.
הבטתי סביב .החדר היה עמוס בארוניות משרדיות שעליהן
